ולפעמים נמאס לנו. לפעמים אנחנו מבינים כמה הכל עלוב. הרעש, הבלגאן, הערסים, הפקקים, חמסין בדצמבר, פסטיבל מספרי סיפורים ברבע לארבע בבוקר.. לא יודע מה אתם עושים כשנמאס לכם- אני יודע מה אני עושה: אני אורז תיק גב, פאוץ', מגבת, שנוקרל, בגד ים, קרם שיזוף, שלוש חולצות והמון אימודיום- ונוסע לסיני.
נכון, כבר שנים יש התראות. נכון, הן נקודתיות. לא רק נקודתיות- הן אפילו קונקרטיות, שזה הרבה יותר מפחיד: כי נגד התראה נקודתית יש מה לעשות: אתה משתזף על דיונה בראס השטן ונופלת עליך התראה נקודתית? זה פשוט: זוז מטר, והגעת לנקודה חדשה. יש המון המון המון נקודות בסיני, אין מצב שכולן יותראו בו זמנית! אבל נגד התראה קונקרטית עוד לא מצאתי מה לעשות, בעיקר בגלל שאין לי מושג מה זה בעצם "קונקרטי". לא חושב שיש באמת מילה כזאת. נראה לי שהמציאו את המילה הזאת במטה ללוחמה בטרור. זה, אולי, הדבר המשמעותי היחידי שהמטה הזה עשה עד היום. שנה אחר כך הם החליטו לשדרג את עצמם והמציאו את השוס: ההתראה הקונקרטית. ההתראות המגוחכות האלו מתרסקות פעם אחר פעם על דיונת המציאות, ממש כמו ההתעקשות שלנו להגיע מתישהו למונדיאל: לראיה, עד היום נחטפו בסיני בדיוק אפס ישראלים, אבל למרות זאת, בכל פעם שהמטה ללוחמה וגו' משחרר לאויר עוד התראה מפוברקת, לחץ הדם של הטוקבקיסטים הותיקים ביותר מרקיע שחקים: "שמדינת ישראל לא תעזור להם, לחארות הסמולנים והסטלנים!! רוצים להיחטף- שיחטפו על חשבונם, ושלא יבואו בטענות שלא משחררים אותם!" כמובן שאת שאר החטופים הישראלים- גלעד שליט, למשל- הממשלה שלנו משחררת אחת שתיים, וכמובן שבפעם האחרונה שסיני הוזכרה בקונוטציה טרוריסטית אנטי-ישראלית, נורו מתוך סיני רקטות לעבר אילת– מה שחייב לדעתי את המטה ללוחמה בטרור להזהיר את הישראלים בסיני מהסכנה הנשקפת לחייהם באילת ולהפציר בהם להישאר בסיני, לא?
בניגוד למה שניתן להסיק מהשורות האחרונות, אני דווקא מאמין להתראות של המטה ללוחמה בטרור: אני מאמין באמונה שלמה שבכל פעם שאחוז התפוסה במלונות באילת יורד מתחת לשמונים- שלאח! איזשהו אוליגרך אילתי קונקרטי מרים טלפון קונקרטי למישהו קונקרטי במטה ללוחמה בטרור, שמשחרר מיד איזושהי התראה קונקרטית, גוזר לעצמו קופון קונקרטי ומשקיע אותו בנדל"ן קונקרטי זה או אחר. ובאמת, למה לנו לחצות את הגבול, להגיע לגן עדן קסום ונקי, ולשלם 50 ₪ עבור לילה בבונגלו מקסים על שפת ים סוף, מטרים בודדים מהנופים- העל והתת ימיים- היפים בעולם, אם אפשר להישאר באילת, לשלם פי עשרים ולהתפחלץ במלון נובורישי גדוש ערסים? אז יודעים מה? אל תסעו לסיני. לא צריכים ישראלים בסיני, באמת שלא. זו בדיוק היתה הבעיה בסיני בשנות התשעים: יותר מדי ישראלים. והיום? בזכות ההתראות הקונקרטיות, סיני הפכה לגן עדן אמיתי. מכל העולם אין כמו סיני, ומכל סיני אין כמו ראס השטן, ומכל חופי הראס- לדעתי, לפחות- אין כמו קאסל-ביץ'. ממולך קניון הוושוושי המדהים, מטרים בודדים סמוך אליך הריף היפהפה של הראס, בני אדם נפלאים מכל רחבי העולם מגיעים לשם ולא מעיקים זה על זה בפורמטים נחלאווים קולניים ומוכרים, והבדואים החביבים ביותר שפגשתי בסיני עובדים שעות כדי לתת לך את הסחלב הממכר ביותר בכל סיני, ואת המגלובה הכי שמימית שנוצרה במדבריה כלשהי. ויש שם כמובן את נסיך הראס- נור החמוד, בנם של אורלי ומטאווה, מסעד המסטול שהצליח ללכת איתי לאיבוד בכל קניון אפשרי בסיני, מוחמד החייכן שמצליח לזכור את כל מספרי הבונגלואים בהם גרתי עד היום במשך השנים, ועוד המון אנשי ופניני קסם. אבל אני מכור לחוף הזה לא רק בגלל מה שיש בו- אלא גם בזכות מה שאין בו: בחוף המדהים הזה- אתם יושבים? אין אפילו דרבוקה אחת ! וזו כבר סיבה טובה לחזור אליו שוב ושוב. ושוב.
זוכרים את שנות התשעים בסיני? היית נוסע לילה שלם באוטובוס חצות לאילת, עומד שלוש שעות בתור להחלפת כסף בסונסטה, נדחס בפז'ו בדואי עם עוד שש פקאצות וגמל, נוחת בבלו-באס בתרבין, שוכר חושה, מחליף לשרוואל ורץ לחוף, לדשדש בין הגלים. גן עדן.. רק מים, ושמים, ומלפפוני ים, וצ'אקרות, ושקט, שקט.. איזה שקט? איזה שקט?!? איך יהיה שקט אם הבדואים היו שמים לנו 48 דרבוקות בכל חושה?? מה הרעיון הזה, לפזר דרבוקות סתם בשביל האוירה, מישהו הצליח להבין פעם?? אנשים, דרבוקה זה כלי נגינה. לא מספיק לדפוק על זה- צריך לדעת לדפוק על זה!! כשארבעים רוחניקים בלי דיאודורנט מרביצים בבת אחת לארבעים דרבוקות- זה נשמע כמו גימל יפית מזייפת אורגזמה! בכלל, איפה עוד בעולם זורקים עליך סתם כלי נגינה, בלי לבדוק מקודם אם אתה יודע לנגן עליו?? אתם מבינים שאנחנו העם היחיד שמוכן לאכול את זה? נראה לכם שכשסבא וסבתא רבא שלנו יצאו לירח דבש בוינה, פיזרו להם ארבעים צ'מבלואים בלובי של ואלדורף אסטוריה, סתם בשביל הקטע?? נראה לכם שבפונדקים של קראקוב מפזרים ארבעים פסנתרי כנף, בשביל השאנטי?? לא. כי על פסנתר כנף אתה מנגן, רק אם אתה פסנתרן כנף! בסמיטריילר אתה נוהג, רק אם אתה נהג סמיטריילר!! אבל אצלנו, על דרבוקה אתה מתופף- רק אם.. נולדת. רק אצלנו, כל אחד נולד עם האמונה המוחלטת שלא משנה מה- הוא יודע לתופף על דרבוקה. אז זהו, שהוא לא. צריך להקים קבוצת תמיכה כזאת, אתם יודעים? "שלום. קוראים לי שרגא, ואני לא יודע לתופף על דרבוקה. כלומר- אני יודע להביא לה לאטמה, טגדגדגדגדם, אבל זה לא באמת נקרא מוסיקה. שומעים את זה? "שלאפ!" זה לא קוינטה, "שלאפ!" זה לא סקסטה- "שלאפ!" זה פשוט.. צ'פחה. זה לא נקרא מוסיקה- זה נקרא רעש.
למה אנחנו גברים רק על דרבוקות, לא הבנתי. למה אנחנו לא מאמינים שכל אחד מאיתנו יודע לנגן על.. נבל? אה, בטח, כי נבל זה כלי מסובך.. צריך לשים את זה בין הברכיים ולהשתמש בשתי הידיים, בלגאן, נכון? גם דרבוקה צריך לשים בין הברכיים ולהשתמש בשתי הידיים!!! לא ידעת? אז עזוב את הדרבוקה ותחזור לשנרקל, אידיוט!! שם, שם, ליד הסנפיר הענק הזה שמסתובב במים. כן, יש שם אחלה ריף.. אחלה ריף. יותר יפה מראס אבו גלום, יותר יפה מראס בן אמו!
אני למדתי לצלול שם, אצל אלישע מירון וזו בהחלט הייתה חוויה לכל החיים. מה שקצת מעכיר את הסיפור שלך על סיני הבתולית והתמה הוא שסילקו אותו משם בשלב כלשהו, גם במצריים יש בירוקרטים קונקרטים וטלפון שגורם לכל מיני דברים רעים לקרות.
ברור שסיני לא מושלמת. המצרים עדיין עושים ככל שביכולתם כדי להציק לתייר הישראלי, (למשל: לא לאפשר כניסה לקניון הצבעים אחרי אחת בצהריים, מסיבות שרק אללה יכול להבין) ועוד ועוד.
אבל כל זה לא סותר את העובדה שסיני, עבורי, היא באמת המקום היפה בעולם ואחד המקומות היחידים בהם אני באמת מרגיש בבית. סיני שייכת לבדואים ולא לשוטרים המצרים, ועם הבדואים אני מסתדר יופי. כמובן שגם עליהם אפשר להגיד הרבה דברים, וכל דבר ביקורת על חברה שבטית, אלימה, מדכאת נשים ומה לא- חל גם עליהם. אבל אני לא חייב להזדהות עם כ-ל אורחות חיי הבדואים, כדי להנות לשבת במחיצתם פעמיים בשנה ולכבד אותם. ודבר אחרון, לכל מי שבאמת מתייחס להתראות הקונקרטיות ברצינות: ישנם בערך שני כבישים בכל סיני. שניהם מפוטרלים בקביעות ע"י הצבא המצרי, וכאשר את רוצה לטייל בהרים, לוקחים לך את הדרכון ויודעים בכל רגע איפה אתה נמצא. קצת קשה לחטוף אותך בצורה כזו.. מה לעשות, גם למצרים יש אינטרס להילחם בטרור, והם עושים את זה בהצלחה גבוהה יותר משלנו.
אגב 'קונקרטי' המילה concrete זה בטון באנגלית נכון? אז אפשר פשוט להגיד 'אזהרה מבטון יצוק, עלינו, אחריות לכל החיים שלא יישבר' או משהו כזה, פשוט 'קונקרטי' יותר קצר זה הכל.