ארכיון תגיות: הזולת וחסרונותיו

זירת ההתרחשות: הפארק הלאומי, רמת גן, שבת בבוקר, סוף שנות התשעים. משתתפים: ילד וילדה בני ארבע לערך. שני הילדים מתרוצצים על כר הדשא. לאחר כמה דקות הם מתעייפים. ילדה: די, לא רוצה יותר לרוץ. בוא נשחק. ילד: במה נשחק? ילדה: … להמשיך לקרוא ←

בשעה טובה, האקדמיה ללשון העברית העלתה אתר חדש למֶרשֲתת. לרגל המאורע החגיגי, החליטותי להעלות מערכון שלי (להלן: צחקיק)  שנכתב כחלק מסדרת הצחקיקים "גויאבות בערפל" אותה כתבתי לפני אי אילו שנים, אך עדיין, אבוי, לא חזיתי בה מופקת, בועטת וחיה (להלן: … להמשיך לקרוא ←

זה מדהים, כמה דברים המוח שלי זוכר- בלי שבכלל ביקשתי ממנו. אני זוכר, עוד מכיתה ו', שפינסקר כתב את "אוטואמנסיפציה". למה אני זוכר? לא ברור. זה הדבר היחיד שאני יודע על פינסקר, חוץ מהעובדה שהוא מחבר את דיזנגוף ובוגרשוב. אני … להמשיך לקרוא ←

?Now that I've met you, would you object to never seeing me again את השורה היפה והעצובה הזו, אומרת/מתחננת קלאודיה (מלורה וולטרס), הג'אנקית היפהפיה בסרט "מגנוליה", לדייט שלה: ג'ים, השוטר הטמבל (ג'ון סי. ריילי הנפלא). השורה הזו מופיעה גם בשיר … להמשיך לקרוא ←

רוב האנשים השמחים אינם יודעים זאת, אולם גם לנו, הדיכאוניים, יש ימים טובים יותר וטובים פחות. גם לנו תקופות, גם אנחנו עוברים שלבים: דיכאוניסט בן עשרים הוא קוטר מייבב, אולם בגיל שלושים הוא עובר מטמורפוזה חשובה והופך להיות אדם בשל … להמשיך לקרוא ←

כשהייתי בכיתה ה', המורה לאה שאלה אותנו באיזו תקופה היינו רוצים לחיות, אם יכולנו לבחור. כמעט כולם בחרו במהפכה הצרפתית, לא ברור למה. אולי מפני שזה נשמע נחמד, ללכת למדרחוב ובמקום לראות אנשים עם שרוואלים מוכרים דרבוקות, ואנשים עם דרבוקות … להמשיך לקרוא ←

בשנים האחרונות אני שם לב לטרנד תקשורתי מוזר: לפחות פעמיים בשבוע, מתעקשים לדווח לנו בעמוד הראשון של העיתון, שנתגלה עוד מישהו בצמרת המטכ"ל שלא צופה מלחמה עם סוריה בעתיד הקרוב. זה התחיל בתור זרזיף קטן בתום מלחמת כשלון השניה, ואז, … להמשיך לקרוא ←

לפעמים אני שואל את עצמי מתי כבר אהיה איש רציני. אתם מבינים, יש דברים שיכולים לקרות רק לאנשים רציניים. רק אנשים רציניים הולכים עם עניבה. רק אנשים רציניים מרצפים את המטבח בקרמיקה, או נוסעים לסופשבוע בצימר באמירים. אנשים רציניים רוכשים … להמשיך לקרוא ←

זירת ההתרחשות: בריכת רמב"ם, צהריים. משתתפים: ארבעה טרום-ערסים מחומצנים בני 8 שעלו מן הרחצה, וקופאית הבריכה (הזמנית, יש לציין)- אוקראינית מנומנמת בגיל בלתי מזוהה. ארבעת הערסוואטונים שועטים לעבר הקופאית לאחר שברחו מבריכת הילדים. ערסאווט 1: גברת, גברת, יש לך טלפון? … להמשיך לקרוא ←

לפני יומיים נתפס לי הגב. הדבר אירע במהלך חזרה למופע שלי (שמטבע הדברים, בוטל עד שאעמוד על רגלי השמנמנות, עימכם הסליחה). לאחר הקנאק הראשוני נסוגותי לעבר הטלפון, הזעקתי ביקור-בית בדמות רופא רוסי ישיש וחסר הבעה שהגיע כעבור שעתיים, ולאחר בדיקות … להמשיך לקרוא ←